Quantcast
Channel: ליקוטי ממתקי"ם|מאמרים|חינוך|אמונה|חסידות|יהדות
Viewing all 79 articles
Browse latest View live

ברכת סיום שנה למנהלת

$
0
0
ברכת סיום שנה למנהלת*
 
עם סיומה של שנה
שנה של עשייה ברוכה
שנה של עומס כה גדול
בו עמדת תודה לאל
בהצלחה לרוב
מאחלת לך רוב נחת מפרי עמלך
בבית, בבית הספר
ובכל מקום ונתיב בעשייתך
המשיכי לעשות חיל
ולהעלות את ילדיי ישראל
והעוסקים איתך במלאכת הקודש
צעד אחד צעד בדרך העולה בית אל.
בברכת:
"והיה כעץ שתול על פלגי מים
אשר פריו ייתן בעיתו...
וכל אשר יעשה יצליח"
© עדי'ה הדר

*או לכל מי שתרצו

לך ברכה שלוחה- במלאת שנה לבלוג ליקוטי ממתקי"ם

$
0
0
לך ברכה שלוחה
במלאת שנה לבלוג ליקוטי ממתקי"ם
ברצוני להודות לקב"ה
ולברך אתכם/ן
הקוראים/ות, המפרגנים/ות
והמעודדים/ות לאורך כל הדרך...
*******
לך ברכה שלוחה
מעומק הלב
שתמיד תשרה הברכה בביתך
שייתן לך ה' בריאות איתנה
אהבת חינם ושמחה מרובה
מי יתן ותמיד תהיה/י בשמחה
שתקרין/י אור ונועם לסביבה
כי יש אור ישר ואור חוזר
ותפקידך לקבלו ולהעבירו
במלא עוצמתו.
"יברכך ה וישמרך
יאר ה פניו אליך...
וישם לך שלום"
היו ברוכים!
(וברוכות כמובן...)
עדי'ה
שיר- אברהם פריד- ברכת הבנים
 
 

ברכת ההורים עם סיום בי"ס יסודי

$
0
0

ברכת ההורים עם סיום בי"ס יסודי* 
ברשות מנהלת בית הספר- הגב' ________, ברשות המורות, האמהות, שאר האורחות היקרות ואחרונות חביבות בנותינו הבוגרות.
עם סיום שש (שמונה) שנות לימוד ברוכות של בנותינו, נאמר תודה לבורא עולם על הזכות לחנך את בנותינו בבי"ס ____, שבו צוות יקר אשר אנו מבקשות להודות לו.
"אין חכמה ואין מלאכה בעולם שלא תוכל להיות תפארת לעושיה
   ותפארת לו מן האדם ובלבד שיהיה נותן עינו וליבו ומוסר נפשו עליה"
(אגרות שד"ל עפ"י מסכת אבות ב)
לעומדת בראש– המנהלת הגב' _______
שלצידה צוות מורות כה מיוחד
המשקיעות את כל זמנן, מרצן וכל כולן
למען חינוך בנות עם ישראל
למען הגדלת שם שמיים והרבצת תורה,
אנו רוצות לכן להודות,
על שנים של השקעה כה מיוחדת
בהן נתתן לבנותינו כלים לרוב,
הקנתן דעת, דרך ארץ, מידות, ערכים ועוד...
וכל זאת באמונה, בצניעות מיוחדת ובאהבה ללא גבול.
אכן, יצירתיות ומקצועיות בהחלט טמונים בכל אחת מכן.
פועלכן כעבודת הכהן בבית מקדש.
ועל כן נברך כל אחת:
"ישלם ה' פועלכן ותהי משכרתך שלמה מעם ה'".
ובמה נברך אתכן בנות יקרות, הנה אתן בי"ס יסודי מסיימות אך כידוע כל סיום הינו גם התחלה חדשה...
בשבת הקרבה עלינו לטובה- פרשת קרח, למדים אנו עד כמה שנואה המחלוקת ועד כמה מסוכנת היא הקנאה.
ובתוך כל המהומה...שומעים אנו על אשת קרח שקלקלה...ולעומתה אשתו של און בן פלט שבזכותה ניצל בעלה.
כנאמר: "חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידה תהרסנו" (משלי י"ד, א), אכן בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן בע"ה אף ניגאל במהרה...
בנות חביבות אמר רבי ליבלה אייגר זצ"ל: "אדם הוא אדם ומלאך הוא מלאך, אך אם ירצה האדם יכול הוא להיות יותר ממלאך וש"בראשית ברא אלוקים"- הקב"ה- ברא רק את הראשית ואת השאר השאיר לאדם"
אם כן במשך שש (שמונה) שנים בהן גדלתן בחממת ___________, למדתן לשאול, לחבור, להבין. פיתחתן רגישות לקורה סביבכן, קבלתן קרקע מוצקה ובסיס איתן שתוכלנה לעמוד בכוחות עצמכן ואף לחנך בע"ה בעתיד את ילדיכן.
אנו תפילה לשוכן מרומים שיתן לכן התבונה,
להמשיך ולצעוד בדרך הנכונה
שאו ברכה בכל מעשי ידיכם וה' יצליח דרככם.
© עדיה הדר
שיר- כמה טוב שנפגשנו- אברהם פריד
*ניתן כמובן לשנות ללשון זכר.

לפני פרידה - חופש הבחירה

$
0
0
לפני פרידה - חופש הבחירה
עם סיום שנת לימודים
ובפתחה של תקופת 'שלושת השבועות', ננצל את ההזדמנות להיפרד בעין יפה...
נפרד ממשקעים שהעיבו על חיינו,
נפרד מכעסים שעיוורו את עינינו.
נדון לכף זכות, גם אם לא ממש "מצאנו"...
נברר מה היה, מה קרה,
לפני שנגיב ללא חשבון רק כי "נפגענו".
גם אם לא ניתן לבדוק
ואולי גם אם נשאל לא נקבל מענה
אין זה אומר שהתשובה לא קיימת,
אין זה אומר כלל ועיקר
שצריך "לטרוק את הדלת".
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"- אומרים לנו חז"ל.
האם פעם בררנו עם עצמנו- האם באמת נרצה להגיע למקומו?
קל להביט על האחר ולבקר.
קשה לקבל שהוא צודק,
ואולי הוא אוצר בתוכו משהו שאף פעם לא נדע
ועל כן מתנהל הוא בצורה אשר לנו...לא תמיד ברורה.
נקבל את החופשה ברוח נעימה,
נזכור, כי לנו חופש הבחירה!
חופש הבחירה להתגבר על היצר,
להוסיף שמחה, אופטימיות ותקווה.
החופש לחייך לעולם, לכולם...
החופש ממטענים שליליים
החופש הגדול עד מאוד
בשמחה יהודית אמיתית לחיות!
© עדי'ה הדר

מים עד י-ם

$
0
0
מים עד י-ם
בימים אלו של בין המצרים נזהרים אנו ממקומות סכנה, אחד מהם הוא הים...
הים הגדול שמחד גיסא נוסך בנו שמחה והרגשת מרחבים, עלול מאידך גיסא להפוך ברגע למעגל אימים...
מספיק סחף קטן לבלבל אותנו ואף לבלבל שחיינים מעולים.
חיינו בדומה לים המוכר, הינם גדולים וסוחפים למרחקים ומרחבים עצומים.
כמה נזהרים אנו לא להיסחף ב"ים" החיים?
זרם החיים הינו חזק, הזמן אוזל מבלי משים, שבוע ועוד אחד חולפים ביעף
פעמים אנו דוחים דברים משל היה לנו זמן עד אין קץ
ופעמים מתנהלים בניגוד לערכים שאנו מאמינים בהם ומקווים שלא קרה כלום, שאף אחד לא יינזק...
כל יום בתפילת עמידה אומרים אנו: "את צמח דוד... כי לישועתך קווינו וציפינו כל היום..."
ובסיומה מוסיפים יהי רצון מלפניך.."שתבנה בית המקדש במהרה בימינו"
האם אכן מחכים ומצפים אנו?
אם כן, מה אנו עושים כדי שזה יקרה?
אומנם, אין לנו שליטה על הזמן,
אך יש לנו שליטה על התוכן שנמלא בו את הזמן היקר שלנו.
כדי שנוכל למלא אותו בתוכן חיובי, נכון וכדאי לעצור קצת.
כפי שרבי נחמן מכנה זאת- התבודדות ויישוב הדעת.
ניקח בכל יום כמה דקות או יותר,
נשאל את עצמנו – מה עשינו עד כה? מה ניתן לשנות? לתקן?
באילו דברים אנו "חזקים" ונוכל לעזור, להועיל, להשפיע על אחרים?
באלו דברים אנו "חלשים" בהם עלינו לשפר ולהשתפר? ואולי אף להיעזר באחר.
בכל פעם נחליט עוד החלטה קטנטנה חיובית, שתוסיף לחיינו ולסובבים אותנו חיוך נוסף.
כי טיפה ועוד טיפה הופכים לים גדול!
ובזכות הלימוד מהים הגדול, ולאחר שהוספנו נדבך חיובי לים החיים,
מי ייתן ונזכה לבניין ה- "י-ם" (ירושלים) שלנו ברוחני ובגשמי, במהרה בימינו. אכי"ר!

 בשורות טובות וקיץ בריא
© עדי'ה הדר

"דרך מיוחדה" (או.."כולם היו בניי")

$
0
0
"דרך מיוחדה"
(או "כולם היו בניי")

א- "ארץ ישראל זה העניין עכשיו בדור הגאולה... ברור שצריך תורה, זה חייב ללכת ביחד, אבל זה העניין".
ב- "מה את מדברת שטויות? התורה תמיד זה העניין, ברור שגם צריך לשמור על הארץ אבל הבסיס זה התורה. אי אפשר כל היום רק לעבור מסיבוב שערים, למסלול נחל, לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות..."
א- "איך הגעת לזה...ברור שלומדים תורה אבל אפשר ללמוד גם בהרים וגם בגבעות ולא רק להתחבא במזגני הישיבה... אפילו חז"ל אמרו:" אם אין קמח אין תורה"... את לא חושבת שצריך לעבוד גם ולא להיות תלוי בתקציבים ותרומות?
ב- "מה את אומרת? באותה משנה כתוב גם: "אם אין תורה אין קמח".... אז מה בחרת רק חצי משפט?"
א- "נו בסדר, אמרתי שזה ביחד, רק הדגשתי שבדור הגאולה עניין הארץ הוא העניין!"
ג- "ארץץץ? " זה לא מגמה??????????????
ומה דיברת על סיבו"ש (סיבוב שערים) את הולכת?סבבה אני גם באה...
חוצמיזה קומי כבר מהמחשב אני צריכה לעשות לייק לחברות שלי שלא יעלבו נו יאללה...
ואל תענו לטלפפפפפפפפפפפפוןןןן... חברה שלי צריכה לצנתק.. (למי שלא מבין - לצלצל ולנתק...שיחזרו אליה כמובן)
ומה אתן רבות- תורה, עבודה, ארץ.. יאללה, חופש, שתקו קצת"...
ואני- עומדת תוהה... "בהלם קרב".. הלו, כולם היו בניי?
איך קרה שהאיזון העדין והברור לי כל כך, שמחבר עולמות, גרם לפירוד? ועוד בתוך בית אחד?
האומנם?
ואולי אין זה פירוד, אלא להיפך...
כל אחת מתחברת לשורש נשמתה, כל אחת כפי גילה והבנתה.
ואני? מה תפקידי ?
לחבר הדעות?
להביע דעה?
או אולי פשוט לשתוק ולהביט "מבחוץ" ..?
ולהתפלל.. שכל אחת תמצא את דרכה, שכל אחת תלך בדרך ה' המיוחדת רק לה.

"כל אדם צריך לדעת שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו, על פי שורש נשמתו, ובעולם הזה, הכולל עולמים אין ספורות, ימצא את אוצר חייו. אל יבלבלוהו תוכנים שוטפים את לתוכו מעולמות זרים, שאינו קולטם כהוגן, שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור החיים שלו. אלה העולמות,ימצאו תיקונם במקומם אצל המסוגלים לבינינם ושיכלולם. אבל הוא צריך לרכז את חייו בעולמותיו הוא, בעולמות הפנימיים שלו, שם לו מלאים כול ומקיפים את כול"
      (הרב קוק- מוסר הקודש "דרך מיוחדה")
‬        
לסיכום:הן במישור הפרטי והן במישור הכללי, עלינו לזכור כי כל אחד הוא מיוחד, לכל אחד ואחת נתן ה' את הכלים והיעוד המתאימים רק לו/ לה. ותפקידנו? לחבור ולחבר, להקשיב ולהסביר, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות...
"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה
הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם
מה חובתו בעולמו
ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו
בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו".
(הרמח"ל בפתיח לספרו- "מסילת ישרים")
דרך צלחה!
 ©עדי'ה הדר
*הערה חשובה- הקטע אינו מבוססעל סיטואציה ספציפית, אלא על הלך רוח...

לכל ילדי ישראל היקרים!

$
0
0
 לכל ילדי ישראל היקרים! 

עם בואה של שנה חדשה
כולנו מתרגשים, מחכים
ואולי טיפ טיפה... חוששים.
איך נתחיל? מי ישב לידנו?
איזה מורה יהיה/ תהיה לנו?
ואלו המתחילים במקום חדש
עוד יותר דואגים, מתרגשים ממש - ממש.
כיצד נוכל בכל זאת
לפתוח את השנה קצת יותר רגועים?
נכין לעצמנו רשימה:
במה אני טוב ובמה אני מוצלח?
אם ניסינו והתאמצנו לחשוב
ולא כל-כך הצלחנו למצוא במה אני טוב,
נשאל את אבא, אמא או סבתא וסבא...
ואולי חבר טוב,
ופתאום נגלה שבודאי יש בנו הרבה.
ובסוד בינינו לבין עצמנו -
נכין רשימה אחרת קטנטנה...
ממש פיצפונת- על מה עלי ל"עבוד" השנה.
אחר-כך נעמוד מול הראי,
או סתם כך בחדר ונלחש מספר פעמים
שרק אנחנו נשמע: השנה בע"ה תהיה נפלאה!
נצליח בלימודים, נמצא חברים חמודים,
נעזור כשנוכל,
(וגם... נשתדל לתקן משהו קטנטן
מהרשימה הלא ארוכה מידיי)
נחליט שהשנה תהיה שנה עם גבורה
נתגבר על מכשולים,
נתגבר על רצונות שלא באמת לנו טובות.
נזכור "איזהו גיבור הכובש את יצרו"
נחייך ונשמח שניתן להתחיל מחדש
ובע"ה ישמע ה' תפילותינו
וישפיע עלינו שפע טוב ורב.
אכי"ר!
© עדי'ה הדר
שיר- וזכיני, ברוך לוין

כנגן המנגן...

$
0
0
כנגןהמנגן...
במשך שנה התנגן לו ניגון מיוחד
פעמים קצת צרם
ופעמים, נשמע כהרמוניה נפלאה.
ניגון של דו, רה ומי...
ניגון יחיד ומקהלה.
ניגון האדם, הצמח וכלל הבריאה.
מה יוותר מאותו הניגון?
איזה צליל ימשיך להתנגן?
ואולי תשתנה המנגינה?
שנה חדשה לה בפתח עם ניגון משלה,
עם מפתח מיוחד רק לה.
אם נשכיל לדעת להשתמש נכונה
אם נקשיב לצלילים המתנגנים בפתחה,
נוכל לצאת שוב לדרך,
לנגן כפרט וככלל
והצליל יעלה מעלה מעלה
ויפעל במרום וגם כאן.
ואנו נביט בעין דומעת
ונשמע קולו של שופר
ובתוך השאגה והרעד
יתנגן לו ניגון מיוחד.
ובזכות אמונה תמימה
ישמע קולו של משיח
והכאב יעלם כלא היה,
ורפואה שלמה בע"ה תגיע לכל נצרך
ואנו נודה לה' ונשמח.
© עדי'ה הדר
ציירה ש. הדר
תפילה לקראת ראש השנה
"עזרנו ברחמיך הרבים שנזכה שיהיו נכללים כל נפשותינו יחד בכלליות גדול ובאהבה רבה. ונזכה לאהבת החברים, שיהיה בינינו שלום ואהבה גדולה באמת, עד שנהיה כולנו נכללים יחד באהבה ואחוה ורעות. ונזכה להיכלל יחד בתוך אבן השתייה, בתוך קדשי קדשים, בתוך השכל הכולל שהוא חכמה עלאה. ועל ידי זה יהיו נמתקין כל הדינים וכל הצמצומים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל. וכל מקום שנמצא איזה צמצום ודין וגזרה שאינה טובה על עמך ישראל בכלל או בפרט, הכל יהיה נמחק ונתבטל על ידי אור השכל הכולל השכל העליון היוצא מבית ה', ויהיו נמתקין כל הדינים בשרשן: ותכתבנו בימי ראש השנה הקדושים לחיים טובים וארוכים, לשנה טובה ומתוקה. שנזכה לעשות רצונך באמת, ולקבל על מלכותך עלינו. ונזכה לבלות ימינו בטוב האמיתי ושנותינו בנעימים, לבלות כל ימינו על התורה ועל העבודה האמיתית כרצונך הטוב. ותמשיך שלום בעולם, ותבטל כל הדינים וכל הגזרות שאינן טובות מעלינו ומעל כל עמך ישראל מעתה ועד עולם. ויקוים מקרא שכתוב: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך". ותקננו בעצה טובה מלפניך ותושיענו מהרה למען שמך". (מתוך ליקוטי תפילות)
שנה טובה בבריאות ושמחה
עדי'ה 

הכנה לשנה טובה ומוצלחת

$
0
0
הכנה לשנה טובה ומוצלחת
ימים מועטים לפני יום הכיפורים אביא בפניכם שני ספורים,
האחד קראתי בכמה גרסאות ואדגיש כי לא הצלחתי למצוא אם זהו המקור ולאחר מכן נתגלגל לגרסאות אחרות, או להיפך?!
והשני, סיפור ששמעתי לפני שנים, אינני זוכרת מי סיפר וכן האם הביא זאת מסיפורי חז"ל או מנבכי לבו, ובכל זאת נראה לי כי כדאי להכירו ועל כן הסיפור השני הינו עפ"י זכרוני ובעיבוד אולי קצת שונה מהמקור, אבל הלך הרוח והנלמד ממנו בע"ה נמצא בו.
סייג נוסף וחשוב:רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן קמ"א בחלק המדבר על סיפורי מעשיות כותב כך: "דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, היינו ממה שאירע להם, הוא דבר גדול מאוד וע"י זה נטהר מחשבתו. אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להידמות עצמו להשם יתברך, דהיינו שיכול להבדיל בין אור וחושך כמו שהשם יתברך, כביכול... "גם צריך לידע איך לספר המעשה, כי בכל מעשה יש צמצום, וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי סיפור המעשה של הצדיק, נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהסיפור שהוא דיבור, נעשה אצלו מחשבה, ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו, כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו, על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר, ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עליית העולמות, כי המחשבה גבוהה מאוד ומי שרוצה ליכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתוק ואפילו אם ידבר אז דיבור הגון הוא מפסיד המחשבה..."

מי יתן ונזכה להבין ולו נקודה אחת שתאיר את חיינו ודרכנו!

מנקה האורוות של המלך / סיפור חסידי
הבעל שם טוב זיע"א בא לעיר אחת קודם ראש השנה. שאל את אנשי העיר: "מי עובר כאן לפני התיבה בימים הנוראים"? אמרו לו: "רב העיר". שאל הבעל שם טוב: "כיצד הוא נוהג בתפילתו"? אמרו לו: "כל וידויים של יום הכיפורים הוא אומר בניגונים של שמחה". שלח הבעל שם טוב אחריו ושאלו: "מפני מה מזמר מר את הוידויים בשמחה"? אמר לו הרב: "עבד שמנקה חצרו של מלך מן הטינופת, אם הוא אוהב את המלך הריהו שמח מאוד בשעה שהוא מנקה את החצר מן האשפה ומזמר ניגונים של שמחה, שהרי הוא עושה נחת רוח למלך" אמר הבעש"ט: "יהי חלקי עימכם".
"וּכְבָר נֶחֱקַר אֶצְלִי שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת עַל יְדֵי אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי וְכוּ'".
(רבי נתן עלים לתרופה ק"י)

מלך לשנה*
בארץ אחת רחוקה עד מאוד החליטו פה אחד,
כל אנשי הממלכה להחליף כל שנה
את מלכם הנבחר.
בכל שנה- נבחר מלך חדש
ואילו הקודם נאלץ לעזוב הממלכה
מבלי לקחת ולו דבר אחד למזכרת.
אמנם כל השנה נהנה המלך מכל מעדני העולם
מטעמים, פינוקים, משרתים כסף וזהב לרוב...
ויכול לעשות בארמונו ככל העולה על רוחו.
כך התחלפו מלך אחר מלך... שנים רבות.
אך יום אחד נבחר מלך מיוחד
התנהגותו נראתה שונה ומשונה עד מאוד
במקום להכניס ולצבור נכסים לארמונו,
במקום לנצל כל רגע להנאתו,
הורה המלך, לקנות לו במקום אחר דירת פאר
אך לא עבר אליה המלך,
אם כי העביר לשם כל טוב
שלח משרתיו, העביר חפצים, כסף זהב, יהלומים ועוד...
כשהגיע היום בו היה צריך לפנות מקומו,
נשאר ארמונו ערום מכל...
עזב המלך בשמחה וגיל
ופינה מקומו לבא אחריו.
ואם תשאלו חברים מדוע כה שמח? ולאן הלך?
חברו אחד ועוד אחד
ותגלו בודאי העניין.
(*עיבוד מקורי - עדי'ה הדר)
שיר- זוכרינו לחיים
 בברכת גמר חתימה טובה!
עדי'ה

ושמחת בחגך... מה בין מנהיגות ושמחה?

$
0
0
ושמחת בחגך...
מה בין מנהיגות ושמחה?
"אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים, מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל (שֶׁקּוֹרִין בַּאל) וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בַּאל הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עַל הַמִּשְׁתֶּה וְגַם הַמְּדִינָה הָיוּ נֶהֱנִים מִזֶּה שֶׁמּוֹסֵר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, כִּי הוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה: קַאפֶּעלְיֶישׂ [מקהלות זמר] וְקָאמֶעדְיֶישׂ [משחקי הצגות] וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, הַכֹּל הָיָה שָׁם עַל הַמִּשְׁתֶּה וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ: הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה, בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-גַּם אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ עַצְבוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה עַל שֶׁאֵין אַתָּה מֶלֶךְ כִּי אֵינְךָ רָאוּי לִמְלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִן הַמְּלוּכָה אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאֹד... " (מתוך: מעשה משבעה קבצנים, מעשה י"ג רבי נחמן מברסלב)
דווקא בעיתות משבר, זה ניסיונו של האדם.
"מלך" מנהיג אמיתי ניכר דווקא בעיתות כאלו, שאינו נבהל ואינו נכנס ל"מרה שחורה", אלא אוזר את כל כוחותיו ולוקח את הקושי לכיוון העשייה החיובית, ואינו נכנס ל"דיכאון" ח"ו מהמצב (בחסידות זה ההבדל בין מרירות לעצבות), אלא שואל עצמו כיצד אצא מהמצב הזה? כיצד אלמד מהטעויות, מה אלמד ממה שקרה וכיצד אני עולה ומעלה אחרים מכאן?
"מלך" - מנהיג אמיתי מתמודד ומפיק לקחים ואם לאו... אומר רבי נחמן, אינו ראוי להיות מנהיג.
הנה אנו בפתחו של חג סוכות עליו נצטווינו: "ושמחה בחגך והיית אך שמח"
כיצד ניתן לצוות על האדם לשמוח?
אלא מה השמחה הינה טבענו, אין זה "טבעי" להיות מדוכא.. האם ראיתם פעם תינוק בדיכאון??
השמחה הנה טבעו של אדם, העצב והשלכותיו נובעים מסיבות שונות, אך אינם טבעיים.
כפי שמובא כאן: "למרות שאי אפשר לצוות על רגשות, באה התורה ומקדשת את השמחה. היהודי יודע ששמחתו הטבעית מתקבלת כמצווה, כצורה של עבודת ה', אזי ישמח שבעתיים". ("אגדה ומחשבה ביהדות", מאיר מייזליש)
"וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת. שֶׁיּוֹצְאִין מִן בֵּיתוֹ וְנִכְנָסִין בַּסֻּכָּה וְחוֹזְרִין מִשָּׁם לְבֵיתוֹ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה וְאָז מְסַיְּמִין וּמַתְחִילִין הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כִּי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁתוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּבֵית דִּבְרֵאשִׁית. וְגַם בְּרֵאשִׁית הוּא אוֹתִיּוֹת רֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, וּבְכָל שָׁנָה אָנוּ צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ קְדֻשַּׁת בֵּיתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְחַדְּשִׁין אֶת הַתּוֹרָה בְּכָל שָׁנָה שֶׁמְּסַיְּמִין אוֹתָהּ וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל..."( ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב, ד סעיף ט)"
אין אנו באים להתיימר ולנסות להסביר את הקטע המובא כאן כי אם ללמוד ממנו לחיינו מתוך הנקודות עליהם מדבר רבי נתן: כדי לקבל קדושה, הארה וכדו' על האדם לצאת מ"ביתו"... (מאזור הנוחות שלו) ורק לאחר מכן לחזור.. לאחר שקיבל כוחות, הארה, שמחה ועוד... חוזר אל ביתו. אך מובן שאין זו כבר אותה החזרה, הוא חוזר עם משהו מוסף, משהו חדש, כפי עניין תחילת שנה, תחילת התורה מבראשית, כך עניין התחדשות האדם.
ואם עסקינן במנהיגות, הרי שגם כאן מדבר רבי נתן על בראשית - ראש בית.
ומכאן שעל כל אדם באשר הוא וק"ו על "ראש הבית"- המנהיג, מוטלת האחריות "לצאת" מ"ביתו" ולחדש ולהתחדש כל העת.
כיצד יכול אדם לחזק עצמו? כיצד ניתן לשמוח?
"צריך להיות תמיד בשמחה, לעבוד את ה' בשמחה, ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו, צריך לחזק עצמו בימים הקודמים, שהיה מזריח לו איזו הארה קצת וכו." (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן רכב)
וכן מובא בשם רבי נתן שאמר: כי ניתן להלוות שמחה, מהשמחה העתידית שתגיע בע"ה לאדם לאחר שיעבור את הניסיון, את הקושי.
ונדגיש מילותיו של רבי נחמן
המובאות בסוף הקטע הראשון:
"אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה -
אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאֹד... "
שנזכה!
חג שמח
© עדי'ה הדר
     מחרוזת שירי סוכות- חיליק פרנק

התמודדות עם "הפסקות חשמל"...

$
0
0
התמודדות עם "הפסקות חשמל"...
בשבוע האחרון, עת החלו מעט רוחות לנשב, חווינו הפסקות חשמל בזו אחר זו.
חלקן לדקה-שתיים ואחת למספר שעות...
ומה גרם להפסקה כה ארוכה? ובכן התשובה היא... עץ!
עץ "מת", ללא שורשים, שמעט רוח הצליחה להפילו ארצה.
בשכונתנו דווקא הילדים החליטו להפר את השקט, ובתוך האפילה עמדו במרפסות והחלו... לשיר!
אלו התחילו: "ושמחת בחגך"...ואחרים ענו והמשיכו: "והיית אך שמח"...
אנו הגדולים, כמובן נהננו לשמוע את הילדים, אך חיפשנו יותר פרקטיקה:
יש מי שהתקשר לחברת החשמל,
יש מי שהדליק נר או פנס,
ויש מי שהיה מוכן מראש – והגנרטור שלו החל לפעול עם תחילת ההפסקה...
ואתם הקוראים ודאי שואלים עצמכם: "מה חשבה זו לעצמה שעוסקת היא בעצים וחשמל"?
ובכן במבט מעמיק, ניתן לעניות דעתי ללמוד מסיפור זה שיעור באמונה:
כי גם בחיינו הרי עלולות לחול לעיתים "הפסקות חשמל"...
הנה אך יצאנו מחגי תשרי מוארים באור גדול,
ונכנסים אנו לימי החורף והשגרה.
האם לקחנו מאותו האור ושמרנו אותו לעיתים של "הפסקות-חשמל" רוחניות?
האם אנו חלילה כאותו עץ מת שמספיקה רוח קטנטנה על מנת לטלטלו ולהפילו?
האם ברגעי החשכה אנו יודעים למצוא את אותו הנר שיאיר את דרכנו? ואולי פנס?
היש מי מאיתנו שהכין חיבור ל"גנרטור" האמונה שידלק בתוכנו בעוצמה אם אך נדאג להתכונן מראש?
והחשוב מכל:
האם נצליח בפשטות וטבעיות כאותם ילדים, אף לשיר ולשמוח ברגעים מעין אלו?
לשמוח, ולו בעובדה הפשוטה על שאנו ילדי ה' יתברך.
אם נשכיל להעמיק שורשים, להתחבר תמיד אל "נר המצווה ותורה אור" ולעוצמת האמונה, ולשמוח שמחה יהודית אמיתית- או אז נזכה היום ובכל יום לשוב ולהתחיל מבראשית.
ויהי אור!
© עדי'ה הדר
 שיר- בראשית- אודי דוידי

חשוון... בלאט הופיע...

$
0
0

חשוון... בלאט הופיע... 
בשקט בשקט
חדר הוא פנימה
בלאט הופיע ממש "בגניבה",
ובלי משים
"השתלט" על יומנו
והחזיר אותנו למציאות היום יומית,
ויש ויאמרו לשגרה אפרורית...
סדר יום, מטלות
חסל סדר אורחים, טיולים ועוד...
איש איש וביתו
איש איש וייעודו.
ימיו קצרים ומעט חשוכים
חלקם חמים וחלקם קרירים.

ומה לנו להלין?
נודה לקב"ה על שגרה ברוכה,
כן!
על הסדר והשקט,
ואפילו על החשיכה שהוקדמה.

זה הזמן
לחזור לאיזון, להירגע...
להביט פנימה בתוכנו, אל תוך ביתנו
ולגלות שהחגים לא סתם עברו-חלפו,
כי אם הותירו בנו אורות וכוחות מחודשים.

חשוון – חודש המחשבה,
חודש ההתכנסות וגילוי הפנימיות.
חודש של חשבון נפש:
במה התקדמנו?
מה קיבלנו על עצמנו וכיצד ניישם?
לאן פנינו מועדות?
חודש של צמיחה
של התעלות ועלייה.

© עדי'ה הדר
חודש טוב ומבורך!

גיל ההתבגרות או גיל ההתגברות

$
0
0
גיל התבגרות או גילההתגברות
עומדת חסרת אונים
ממש בצומת דרכים
לא קטנה כבר וגם לא ממש גדולה
כך לפחות חוזרים ומזכירים לי בסביבה...
לפנות ימינה? ואולי שמאלה?
ולמה בכלל שלא אחזור אחורה?
בכביש ללא מוצא עומדת תוהה
הכיצד הגעתי ל"שוקת שבורה"?
בסה"כ אני לא רעה...
לומדת, עוזרת, דואגת לאחרים
משתדלת להקשיב לעצת חכמים.
אם כן מדוע מרגישה כה אבודה?
מדוע מ-ש-ע-מ-ם לי נורא?
לומדת (בשביל ההורים?!)...
עובדת...(ואולי... אובדת עצות?!)
איך קורה שבכל פעם שמעירים לי
"נפתח הפה"... מבלי משים.
"..לא, לא התכוונתי..סתם נפלט לי..."
ועל מה כולם כ"כ כועסים?
אני כל כך משתדלת וממש מבקשת:
בבקשה אל תטרקו בפניי את הדלת.
מתאמצת, מנסה לגבור על ה"יצר"
לו ידעתם כמה קשה לי ובכל זאת מתגברת
נלחמת עם העייפות בבוקר
(כי לא נרדמתי כל הלילה)
מתגברת על הרצון לישון בשיעור
(מאותה סיבה מהשורה הקודמת)
עושה מאמצי- על, ללמוד ולהבין
אעפ"י שכל רשרוש מסיח את דעתי.
אז תסלחו לי אם לפעמים אני לא מתגברת
זה רק בגלל שאני "מתבגרת"...
© עדי'ה הדר
מוקדש לכל ה"מתבגרים/ות" באהבה 

"מודה אני לפניך"...

$
0
0

"מודה אני לפניך"...
אל עמקי נשמתי ירדתי
לחפש את הדרך העולה אל ההר,
פקחתי עיניי בכל מאודי
התאמצתי לראות, אולי אבחין בדבר.
וככל שהשתדלתי יותר, 
כך נראתה לי הדרך יותר ארוכה
בכל צעד קדימה, האופק התרחק לכאורה... 
הכיצד יתכן ששוכנת לה פנימה
נשמה עם שלהבת י-ה'
ואני לא ממש מצליחה, 
להבחין בה, לראות אותה?

החלטתי לנסות בדרך אחרת
דרך שונה על פניה,
אנסה להאזין, להקשיב לה, 
אולי אתוודַע לצליליה?!
הטיתי אוזן ואפילו שתיים
חיפשתי את מיתר חיי,
תחילה הופיעו רעשים לא ברורים
עמומים יותר מדי,
יש כאלו שהפרו את שלוותי
ויש שכמעט ערערו את ביטחוני.
אך עצרתי לרגע ליישב דעתי
והרהרתי לי על כל הקורות אותי...
קבלתי על עצמי לא לוותר
ובחרתי לצרף ראיה עם שמיעה
פקחתי שוב עיניי
אך הפעם הייתה ברורה לי המטרה.
והקשבתי היטב, לכל הרחשים
והנה עלו להם צלילים טהורים
האירו עיניי ופתחו את ליבי...
מודה אני לפניך...על נשמה טהורה שנתת בי.
שנזכה ל: "והאר עינינו בתורתך... 
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"
© עדי'ה הדר 

*נכתב בעקבות סיפורו של רבי נחמן מעשה מאבדת בת מלך וניגונו של הרב יצחק גינזבורג "טל ילדות".

Article 10

$
0
0
רק להדליק את הנר...
הדלקתי נר אחד ויחיד
לו שלהבת קטנטנה אך רבת גוונים
ולפתע הופיע "אורח" בתוכי-
הארה, מחשבה, רעיון...
חייך, הביט פנימה ושאל מניין "פרנסתי"?
והסביר כי ברצונו להבין: מה מניע את עשייתי?
 "מניין הופעת?" שאלתי בלאט...
ושאלתיו: "הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ"?
 (יהושע ה' י"ג)-
האם מצד הקדושה הינך או שמא להיפך?
אך תשובה אַין...
ובכל זאת מצאתי עצמי לומדת איתו –
שׂחה, שואלת, עונה ומאזינה.
והנה - ממהר הוא לצאת,
"רגע חכה, לאן אתה נחפז"? שאלתיו.
"ממהר אנוכי,
מטלות מרובות נתבקשתי לעשות 
אך אל דאגה, אחזור לבקרך", הוא ענה.
לא נותרה לי ברירה כי אם ללוותו בדרכו...
הוא ביקש שאצא רק צעד קטן אחרי הפתח,
זה מספיק עבורו.
ואני... קצת היססתי.
אומנם למדתי ממנו הרבה
אך בכל זאת אינני מכירה אותו.
האם לא יסתפק בליווי עד הפתח?
מדוע מבקש שאצא?
(מבוסס על-פי הקטע הראשון בסיפורו של רבי נחמן מברסלב "בעל כנפיים" , תקס"ט א' חנוכה)

קטע זה מבוסס עפ"י סיפורו של רבי נחמן. כשאר סיפוריו, ניתן להגיע ממנו לפירושים ורעיונות בכיוונים שונים. בחרתי להביא בפניכם את הרעיון היותר פנימי, אישי של האדם. הנר עליו מדבר רבי נחמן על פי פירוש זה הינו אותו צעד קטן, מצווה קטנטנה, יוזמה חיובית שהאדם מקבל על עצמו. דבר זה כשלעצמו פותח פתח בליבו ותבונתו לקבל חידוש, הארה, מחשבה וכדומה שתביא אותו להתקדמות נוספת, לצעד נוסף. פעמים אותה הארה, מחשבה (אורח) תראה לנו כשיגעון, כמשהו לא אמיתי ואולי היפך הטוב, ועלינו לברר עם עצמנו האם אכן נקודה זו הינה חיובית ואם לאו. כדי לעשות ברור מעמיק, עלינו פעמים לצעוד מעבר ל"דלת", זאת אומרת מעבר ל'אזור הנוחות' שלנו, לוותר אולי על הרגל מסוים, לנסות לעשות משהו שלא עשינו עד כה...
"עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הוּא הַהַתְחָלָה
 כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת
מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, 
אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה
הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל
וְאֵין קָשֶׁה עָלָיו כָּל כָּךְ" 
(קיצור ליקוטי מוהר"ן ח"א, ס"ב, יא)
ציירה: ש. הדר

בהצלחה! 
חנוכה אורה ושמחה 
© עדי'ה הדר


קצת לפני הבחירות... "ובחרת בחיים"...

$
0
0
קצת לפני הבחירות...
"ובחרת בחיים"...
בימים אלו של "לפני הבחירות", עלינו ללמוד את עניין הבחירה בכלל ובחירה ב"חיים" בפרט...
כולם מדברים, דנים ומתווכחים מי טוב יותר? מי אמין יותר?
איזו מפלגה אכן מביעה את האידיאולוגיה שלנו והאם היא אכן תקיים את ה"מצע" שהיא טורחת לפרסם בכל אתר ואתר (תרתי משמע).
והנה בא רבי נחמן ומביא לנו עיקר אחד פשוט וחשוב עד מאוד בעניין הבחירה...
" ... וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל כָּךְ גָּדוֹל לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. אֲזַי כּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז עַל יְדֵי גִדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה וְזֶה זֶה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה"... (ליקוטי מוהר"ן ח"א תודה כ"א, ד.)
עפ"י דבריו כאן, כל עוד שטרם השגנו את עניין הידיעה- ידיעת ה' בשלמותו, אזי יש בנו את כוח הבחירה. אבל כאשר "יגדל" השכל ויעלה לדרגת "מלאך" תתבטל הבחירה... מכאן שבחירה יכולה להיות רק כשאינך מבין מספיק מה עומד לפניך ואתה שוקל "רווח והפסד". או שאתה מבין כי אינך מבין, כמו שאומר רבי נחמן: "תכלית הידיעה שלא נדע" (שבחי הר"ן, סדר הנסיעה ל"ה, עמ' 10).
אבל אם תדע בוודאות גמורה (בדבריו מדבר כמובן בעניין ידיעת ה') הרי שלא באמת תוכל לבחור. וזאת כיוון, שיהיה ברור לך מעל לכל צל של ספק- מציאות ה' ובמילא תבחר בה', אולם אין זו בחירה. עלינו לזכור שדרגה זו שייכת רק ל"מלאך". ועל כן בעולמנו אנו, עולם העשייה, יישאר עניין זה בגדר "מקיף" כדי שתהיה אפשרות שווה לבחור...
מה עניין בחירה זו לענייננו?אכן, ישנה חשיבות רבה להיות שותפים בבחירות, אך עלינו לזכור, שהממשלה היא ה"פנים" (בשני המובנים- פרצוף, ופנימיות) שלנו- שלנו כעם, שלנו כפרט. לא משנה אם יעלה זה או אחר, בסופו של דבר, התנהלותו תהיה בהתאם לתוכנית גדולה יותר והרבה מעבר להשגה השכלית שלנו...
אך אין זה פוטר אותנו מהעשייה, נהפוך הוא, עלינו לעלות כל יום "מדרגה לדרגה"...
עלינו להיות חברותיים יותר, אוהבים יותר, שמחים יותר, קשובים יותר, ובמילה אחת- מאוחדים.
עלינו להיות שותפים בפועל עם הקב"ה, כפי שנתבקש כבר האדם הראשון עוד בהיותו בגן עדן: "לעובדה ולשומרה" (עפ"י בראשית). כדי להעלות את עם ישראל למקומו הראוי, כדי להחזיר את החן של עם ישראל (עפ"י רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן תורה א).
וכידוע, אחת הדרכים הטובות ביותר להתקדם... היא תפילה...
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צַר לִי מְאד. מַר לִי מְאד אָמַרְתִּי "וִיהִי מָה אָרוּצָה" דְבָרַי לְפָנֶיךָ, "אָשִׂיחָה וְיִרְוַח לִי" אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם "אוּלַי יֵרֶא ה' בְּעָנְיִי" וּמֵאֶרֶץ אֲדַבֵּר וּמֵעָפָר אִמְרָתִי אֲצַפְצֵף "אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה" אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וּבְוַדַּאי אַתָּה יָכוֹל לִמְצוֹא בִדְבָרַי גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל וּבְתַכְלִית הַמִּעוּט וּבְהַעְלָמָה גְדוֹלָה עַד שֶׁאֵינָן רְאוּיִים דִּבּוּרַי לִהְיוֹתָם נִשְׁמָעִים וְנִתְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַסְתָּרַת מְעַט הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁנֶּעֶלְמוּ בָהֶם אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, וְאַתָּה יָכל בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לְגַלּוֹת גַּם מְעַט הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרַי כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, אַף עַל פִּי כֵן כַּוָּנָתִי בִּדְבָרַי לְטוֹבָה כִּי אֲנִי כוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב. בְּעֵינֶיךָ תָמִיד וְאִם אָמְנָם מַעֲשַׂי אֵינָם נָאִים כְּלָל, עִם כָּל זֶה, דִּבְרֵי בַּקָּשׁוֹתַי וּתְחִנּוֹתַי הֵם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאַתָּה לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְקָרְבוּת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ בְּחִירָה לִבְחוֹר בַּטּוֹב וְלִמְאס בָּרָע, אַף עַל פִּי כֵן, מוֹעִיל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים עַל זֶה בְעַצְמוֹ,שֶׁתַּטֶּה לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְתָכף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ וְתַעֲזר לָנוּ וְתַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לַעֲזב דֶּרֶךְ רֶשַׁע, וְלֶאֱחֹז בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים וּבֶאֱמֶת אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל זֶה, עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וְשַׁוְעָה וּצְעָקָה וּזְעָקָה אֵלֶיךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי בְרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְתָכף אֶת יִצְרִי וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתִי, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲסָדֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". (רבי נתן, ליקוטי תפילות ח"א, תפילה תל"א)
 "ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את-עמך, להבין, בין-טוב לרע"
(מלכים א, פרק פרק ג, 9) 
 חורף טוב ובריא! 
עדי'ה הדר

קצת על יום המשפחה...

$
0
0

קצת על יום המשפחה...
כל שנה מחדש עולה השאלה, האם אנו עם ישראל, באמת זקוקים ל"יום המשפחה"?
מה שהתחיל כ"יום האם" התרחב והפך ליום המשפחה[1], האם אכן, הכרת הטוב הוא עניין של פעם בשנה?
השבת, אנו קוראים את פרשת יתרו.
בפרשה זו, אנו מקבלים את עשרת הדברות, אשר אחת מהן: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך[2]"
כמו כן, מהאבות והאמהות הקדושים, אנו למדים על ערך הכבוד, הנתינה ועוד... כערכים בסיסיים לחיים טובים, הן בבית והן מחוצה לו.
על כן, נראה ש"יום האם" או "יום המשפחה"... אמור להיות "יומא אריכתא"(יום ארוך) שנמשך כל השנה כולה.

ובכל זאת אם כבר, ביום זה אנו עוסקים, 
נברך בשמחה את ההורים!
לכם הורים יקרים:
"... אורח טוב מהו אומר: כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות (עוגות) הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי, אבל אורח רע מהו אומר: מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו" (ברכות נח ע"א)
תודה לכם
על כל הטרחה,
סליחה על רגעי רוגז ותלונה.
תודה על ימים ולילות ללא שינה,
תודה על אהבתכם הגדולה.
תודה על העזרה,
על מילה טובה, ודאגה.
על חיזוקים ברגעי משבר.
על נתינה תמידית מכל הלב.
כל מה שנוסיף ונאמר
יגמד את תחושת הכרת הטוב והאהבה,
שרוחשים אנו לכם.
יברך אתכם ה' בכל הטוב שבעולם
בבריאות ושמחה,
בחיים מלאי סיפוק ואהבה.
ימלא ה' כל משאלות ליבכם לטובה וברכה.
ותזכו לרוב נחת יהודית אמיתית
מכל פירותיכם ויוצאי חלציכם.
" תבורכו מפי עליון 
ותהי משכורתכם שלמה מעם ה' "
מאיתנו באהבה: _________
 © עדי'ה הדר

"ליהודים היתה אורה ושמחה"

$
0
0
"ליהודים היתה אורה ושמחה"
"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות 
 ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית
נכח בית המלך"... 
(מגילת אסתר ה', א)

בחודש השמחה 
מוענקת לנו ההזדמנות לקבל כוח,
להתבונן פנימה ולשמוח.
לגלות את "אסתר" (הסתר) שבתוכנו,
להבחין בשפע רב, שמשפיע ה' עלינו.
להבחין בעוצמה 
ולזכור כי אנו חלק מעם סגולה.
זה הזמן להתבונן ביצירת המופת...
הביטו בראי וגלו זאת כעת...

"טוב לאדם להרגיל את עצמו, 
 שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון,
 כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד,
 ויש לו כח גדול לעורר 
ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך,
 ואפילו מי שאינו יכול לנגן,
אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו,
 יוכל להחיות את עצמו 
באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו,
 כי מעלת הניגון אין לשער...
 כי הנגינה משמח לב האדם,
ומרים אותו מרוח נכאה של עצבות, 
 לרוח טובה של שמחה ודביקות,
ובפרט כשמנגן גם עם כלי שיר,
 אזי גם ידו נכנס בתוך השמחה, 
 ועל ידי זה מברר 
הרוח טובה שבקרבו מן הרוח רעה,
וכמו שכתוב (שמואל א' י"ט)
 וניגן בידו וטוב לך". 
 (שיחות הר"ן רע"ג)
חודש טוב
ופורים שמח
עדי'ה 

ניגון שמחה אברהם פריד

*ציורים: ש. הדר

"כי פורים הוא דרך לפסח"...

$
0
0
"כִּיפּוּרִים הוּא דֶּרֶךלְפֶסַח"...
"אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְפֶסַח כִּי פָּרָשַׁת פָּרָה קוֹרִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִין לִטָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח פּוּר, כִּי פּוּרִים עַל שֵׁם הַפֻּר (אסתר ט)..., וְאַחַר כָּך נַעֲשֶׂה פָּרָ"ה כִּי גַּם פּוּרִים הוּא בְּוַדַּאי הִלּוּך וְדֶרֶך לְפֶסַח "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נטְפוֹת מוֹר עבֵר" (שיר השירים ה) שִׂפְתוֹתָיו זֶה בְּחִינַת פֶּסַח פֶּה סָח שׁוֹשַׁנָּה הִיא אֶסְתֵּר, [שׁוֹשַׁנָּה גִּימַטְרִיָּא אֶסְתֵּר) נטְפוֹת מוֹר עבֵר זֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי מָר דְּרוֹר, לְשׁוֹן חֵרוּת, בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁל פֶּסַח וְעַל כֵּן צֵרוּף שֶׁל פּוּרִים מְרֻמָּז בְּפֶסַח, בַּפָּסוּק: "שִׁבְעַת יָמִים תּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִך לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כ"ג) מִמִּצְרָיִם וְלא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם רָאשֵׁי תֵבוֹת פּוּרִים כִּי פּוּרִים הוּא דֶּרֶך לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ (וּפָסַק בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן וְלא גִּלָּה יוֹתֵר) כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח וְעַל כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם (ולא סיִיֵּם)"
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה)
 
"כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח"
בכל יום אנו מזכירים את יציאת מצרים.
וכן, שלושת הרגלים- פסח, שבועות וסוכות הינם זכר ליציאת מצרים.
פורים זהו חג שנקבע מאוחר יותר (בין בית ראשון לשני)
אם כן מה העניין?
אלא מה, לאחר יציאת מצרים אומנם קבלנו את התורה במעמד הר סיני, אך חז"ל מסבירים "כפה עליהם הר כגיגית" - מלעלה למטה.
ואילו בפורים, קבלנו על עצמנו שוב, את התורה ואת מלכות ה' אך הפעם מרצון - מלמטה למעלה.
ועל כן, כפי שאומר רבי נחמן: " כִּי פּוּרִים הוּא דֶּרֶך לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ"
אם נמשיך עלינו הארת פורים - השמחה, ניקיון הלב, הרעות והאהבה בינינו.
הרי נגיע לפסח, נקיים, ללא "חמץ" ונזכה בעז"ה ליציאה מן המצר.
כפי שנאמר:
"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ--הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ –הּ".
(תהילים קיח, ה')
 כל טוב
עדי'ה הדר

הודעות:
 
 
להזכירכם- בכל שבוע מתפרסם ממתק לשבת- ראו כאן
 
 
 
 


"החודש הזה לכם ראש חודשים"... ברכה...

$
0
0
"החודש הזה לכם ראש חודשים"...
ברכה לפתיחת שנה... (למניין החודשים)
 
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב ב')
עוד שנה חלפה עברה...
פסח הולך ופסח בא...
ואם נרצה ואם לאו... הזמן חולף ביעף...
אך לנו בני אדם נתן ה' את היכולת לחשוב, לבנות ולעשות.
ולנו הבחירה.
רבי נחמן מברסלב אומר:
"שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות,
אם רוצה עושה ואם אינו רוצה, אינו עושה,
כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה"
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, ק"י)
על כן נתפלל שתמיד נרצה דברים טובים,
להיטיב עם עצמנו וסביבתנו.
אך, כיצד ירצה האדם להיטיב לכולם?
על כך הוא אומר:
"כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב,
כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה"
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, רפב)
בכל עת ובכל מצב
הביטו על חצי הכוס המלאה...
בכל תקופה בחיינו יש יופי מיוחד...
אל "תפסחו" למחר...
נצלו כל רגע ורגע... לחיות הכי טוב שניתן,
ללמוד, לעשות, ליהנות...
ופשוט להיות פה! בהווה...
בלי משקעים מהעבר...
ועם חלומות לעתיד נהדר...
"כי אין לו להאדם בעולמו
כי אם אותו היום ואותה השעה שעומד בו
כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי "
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, ערב)
נאחל לכולנו,
שנמשיך לבנות את חיינו נאמנה,
בשמחה, בריאות ובאהבה.
חג שמח וכשר!
עדי'ה
 

Viewing all 79 articles
Browse latest View live